אני מונה אבו ריא.
מרפאה בעיסוק מזה 9 שנים ועובדת כבר 8 שנים במכוני התפתחות הילד במכבי.
כמי שמגיעה מהמגזר הערבי ומכירה אותו לעומק, בחרתי לדבר במסגרת סדרת הוובינרים של מכבי על נושא ההקשר התרבותי ועל טיפול רגיש תרבות במגזר הערבי בישראל.
נושא הרגישות התרבותית רלוונטי בעצם בכל מקום שיש בו הבדלי דת, לאום, גזע, וערכים, בארץ ובעולם. ההרצאה שלי היתה מבחינתי הזדמנות נהדרת להאיר נושא שהמודעות אליו לא תמיד גבוהה מספיק.
בתחום הריפוי בעיסוק נקודת המוצא היא שהערכה והתערבות מבוססים על זיהוי הגורמים באדם ובסביבה, כשאחת הסביבות המרכזיות בחיי האדם היא הסביבה התרבותית .
בהרצאה סיפרתי איפה בעצם ההשפעות התרבויות יכולות "לפגוש" אותנו בתהליך טיפולי ולהשפיע על יחסי המטפל/מטופל, כמו למשל:
- תפיסות הנוגעות לבריאות ומחלה
- תקשורת בין-אישית
- שימוש במגע
- קשר עין
- קוד לבוש /הופעה וכדומה ועוד
ההכרות והמודעות להבדלים התרבותיים נקראת למעשה "רגישות תרבותית".
זה מונח שנטבע בשנות ה-90 והוא מתאר את ה שעל המטפלים לדעת שאמנם כלי הטיפול שלהם אוניברסליים אבל חשוב לקחת בחשבון גם ערכים, נורמות ותפיסות מציאות שונות של המטופלים.
בהמשך ההרצאה ספרתי על החברה הערבית, המאפיינים שלה והאופן בו הם יכולים להשליך על הטיפול ההתפתחותי. אני חושבת שכדי שטיפול (ריפוי בעיסוק או אחר) יצליחו בסביבה מגוונת תרבותית כמו אצלנו, חשוב שהמטפלים ומהמטפלות יפגינו אמפתיה, פתיחות, סובלנות, גמישות ורצון להכיר וללמוד את המציאות התרבותית של המטופלים.
בסוף ההרצאה היה זמן לשאלות, והתגובות היו נהדרות ומחממות את הלב.
אני מודה למכבי על הבמה ועל האפשרות לדבר על נושא כ"כ חשוב בפני מטפלים ומטפלות מכל הארץ.
